עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט 9
26/12/2018 19:55
נטלי יסעור
1.
a. על פי המאמר המצורף על חדשות בטויוטה: מדוע כישלונות חשובים לחדשנות ארגונית?
היום קיימות הרבה חברות וארגונים שאינם רואים בכישלון כדבר שלילי, אלא יודעים שניתן להפיק ממנו לקחים רבים על מנת
שהארגון יוכל להשתפר בעתיד.
כשארגון נכשל ומשתמש בשיטות מחקר הכישלון, הוא יכול להניב תוצאות מהותיות ולדעת בדיוק מהי הנקודה
בה הוא נכשל.
בנוסף, הרעיון הוא שלאחר מספיק כישלונות כל ארגון יוכל להתחדש ולדעת טוב יותר כיצד להתנהל, להפיק לקחים ולגרום לחיסרון להפוך ליתרון.

b. כיצד מתגלמים בטויוטה על חדשנות ואת מי מתגמלים?
בטויוטה קיימים תגמולי צוותים לפי אחוז התרומה של צוות מסוים לחברה. מבין כל חברי הצוות
כל אחד מקבל תמורה וכתוצאה מכך המוטיבציה עולה. מטרת התגמול היא לעודד את השיתוף
ויצירת תחרותיות לעבודת צוות. בנוסף, התגמול תורם ליצירת אחדות בקבוצה ומעודד עבודת צוות.

2. איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגיר להצליח בחו"ל?
התהליך החדשני שגרם לחברה להצליח הוא פיתוח חליפה מיוחדת עמידה לכביסה רגילה תוך שימוש
בבדים ותפירות מיוחדות. לחליפה הנ"ל יתרונות משמעותיים כגון: חסכון כלכלי לניקוי יבש וחיסכון בזמן ניקוי החליפה. המטרה היתה לחסוך את הניקוי יבש מבחינת עלות וזמן לכן יצרו מוצר שמשלב את שניהם.

3. הסבירו מה גורם להיווצרות מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני.
האוכלוסייה מתחלקת למספר מאפיינים: 
החדשניים- קונים את המוצר מיד כאשר הוא יוצא, הרפתקנים שמוכנים לנסות דברים חדשים גם אם יתגלו כלא טובים.
המאמצים ההתחלתיים- אוהבים גם הם לנסות דברים חדשים אך רק אחרי שהמוצר נמצא בשוק.
הרוב ההתחלתי- קונים את המוצר אחרי שכבר קיבל מספיק ביקורות ונקנה על ידי שוק התחלתי.
הרוב המאחר- האנשים שקונים את המוצר קצת יותר מאוחר מהממוצע, הם מהססים לפני הקנייה.
המשתהים- לרוב לא יקנו את המוצר מכיוון שהם יעדיפו לקנות את המוצר הישן והמוכר, לא מסתכנים.

0 תגובות
פוסט 8
26/12/2018 19:21
נטלי יסעור

1. השווה תחזוקה מתוכננת – scheduled maintenance לתחזוקה תחזיתית -

predictive maintenance

תחזוקה מתוכננת היא רשימה של פעולות אחזקה שנקבעות מראש במרווחי זמן קבועים למטרת מניעת תקלות.
החיסרון בתחזוקה מתוכננת היא שתפקוד המכונה משתנה לאורך השימוש וכתוצאה מכך התחזוקה משתנה.

תחזוקה חזיתית היא מתייחסת לכלל פעילות הארגון ולא רק למחשוב, מתחזקים את המכונה לפי תחזית השימוש בה
ולא לפי הנתונים המתקבלים על ידי המערכות השונות שבודקות תחזית של תקלות.
החיסרון הוא הקצאת שעות עבודה או החלפת החלקים שאין בהם צורך.


2. בחרו דוגמה של מערכת / מכונה מורכבת. איזה ידע דרוש כדי לבצע תחזוקה בהתאם
לתחזית. כיצד ניתן להשיג ידע כזה ?

דוגמא למכונה מורכבת : לדוגמא מכונת קפה
כדי לבצע תחזוקה של מכונת הקפה בהתאם לתחזית יש צורך לדעת האם צריך לנקות את הפילטר,
להחליף מסנן , כמה פולי קפה לשים, כמה מים לשים בכוס ממוצעת וכד'.
בכדי לבצע תחזוקה חזיתית למכונת הקפה, יש לדעת מהו הכוח הנדרש ממכונת הקפה על מנת
שתוכל לבצע כל פעולה, מה הפונקציה הכי שכיחה במכונה.
בנוסף, נצטרך לדעת מתי התקיימה פעולת האחזקה האחרונה, מתי הוחלף מסנן ופילטר.
ניתן להוסיף מנגנון של תחזוקה חזיתית שבו המכונה בעצמה מתריעה מתי לטפל בניקיון המסנן והפילטר,
מתי נדרש לבצע מילוי מים על ידי חיישן ועוד.
 
0 תגובות
פוסט 7
14/12/2018 12:41
נטלי יסעור
1. תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת
להם מענה באמצעות קהילות ידע

- שאילת שאלות בפורום, התייעצות עם גורמים שונים על מנת לקבל חוות דעת
מקצועית/ אישית. כתוצאה מכך ניתן להסיק תובנות
חשובות עבור הארגון.
- קהילות ידע מאפשרות ארגון נכון של ידע ארגוני ובכך לשפר את יעילות הארגון
-מניעת מצבים של כפילות נתונים וכתוצאה מכך לייעל את העבודה בארגון


2. תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת
להם מענה באמצעות ויקי ארגוני
-שימור ידע, ניתן לשמור ידע ולהעביר מאדם לאדם באמצעות ויקי ארגוני.
-אחזור וחיפוש מידע, ניתן להשתמש במידע ארגוני בצורה יותר נוחה.
-אחידות של מידע, מונע כפילות נתונים ואי הבנות שיכולים להיווצר בארגון.


3. אילו בעיות ארגוניות ניתן / רצוי לפתור באמצעות קהילת ידע ואילו בויקי ?
באמצעות קהילת ידע ניתן לפתור בעיות ארגוניות, בעיות הדורשות דיון, שאין עליהן תשובה חד משמעית
או כאשר מידע של הבעיה הוא ייחודי. לעומת זאת, בעיות ארגוניות שניתן ורצוי לפתור באמצעות הויקי הן
בעיות בעלות הגדות מסויימות, כללים, קבועות שאינן ניתנות לערעור. 
בדר"כ בעיות אלו פחות מורכבות ויותר מוכרות וככל הנראה התקיים עליהן דיון בעבר.
0 תגובות
פוסט 6
12/12/2018 13:22
נטלי יסעור
איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט ?
על מנת להגדיל את אחוז העובדים אשר תורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים ארגוניות יש לשים דגש על מספר עקרונות:
1. הפיכת ההשתתפות בדיונים וביצירת התכנים- רשת חברתית היא כלי המשמש אינטראקציה בין גורמים שונים בארגון. לפיכך, נדרש ליצור אוירה אשר תעודד את העובדים להתחבר ולהתעדכן זה עם זה.
2. פורמליות לצד הנאה - רשת חברתית נועדה כדי לשמש מטרות מקצועיות מסוימות. חשוב להכיר בעובדה שמטרת הרשת היא להעביר מסרים בצורה מהנה, שתעודד את העובדים בחברה. ובנוסף לשפר ולשמר את התדמית המקצועית של החברה.
3. אפשרות לעריכת תכנים- יש לתת את היכולת למשתתפים לערוך תכנים.
4. הענקת תגמול- על מנת לעודד את העובדים לקחת חלק ברשת החברתית, ניתן להעניק תגמול למשתתפים הפעילים.

קראו את המאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי". במאמר מוצגים מאפיינים של הניהול הרשתי. כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו?
המאפיינים העיקרים של ארגון הדוגל בניהול רשתי ע"פ המאמר הם: הצלחת העובד תלויה בשאר הגורמים בארגון, רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור בהטמעת גישת הניהול הרשתי, מחלקות או יחידות שעוסקות בנושאים משותפים אך לא מסונכרות ומעבירות בינהן מידע יכולות להקלע לקשיים וגישת הניהול הרשתי יכולה לפתור בעיה זו. בנוסף, ניתן יהיה לזהות נושאים רוחביים המשותפים למספר מחלקות שונות, וכך ניתן ליצור קבוצה בה ניתן יהיה להעלות סוגיות ושאלות בנושא.
רשת חברתית פנים ארגונית יכולה ליצור קשרים בין עובדים העוסקים בתחומים שונים, כתוצאה מכך קיים שיתוף של שאלות, דיונים, רעיונות וטיפים ובאופן כללי שיתוף הידע.
0 תגובות
פוסט 5
03/12/2018 13:32
נטלי יסעור

1.  אתם עובדים בארגוןשהחליט להיעזר במיקור המונים לצורך פיתוח רובוטים חדשים. באיזה תחום לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים ?. נא לנמק.


מיקור המונים זוהי דרך להפנות משימות, אשר צריכות להתבצע בתחום האחריות של הארגון, אל קהל גדול 
שאינו קשור לארגון ההמונים.
לפי דעתי התחום הטוב ביותר שבו ניתן להיעזר במיקור המונים הוא תחום הפיתוח של הרובוטים. 
כאשר ארגון שם לעצמו מטרה לפתח רובוטים חדשים הוא יוכל להיעזר בשיטת מיקוד ההמונים בבחינת 
צרכי הלקוח בטרם פיתוח הרובוטים ואפיונם, ובפיתוח של הרובוט שכן מדובר במשימה מורכבת הדורשת 
מגוון רחב של יכולות, משאבים רבים,  וכישורים בתחומים שונים אשר ניתן לחלק בין מוקדי חוץ.
כמו כן , מיקור המונים מאפשר לפתור בעיות בעלויות נמוכות יותר .

2. עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסויים. 
באיזו שיטה תבחרו ? 

הייתי בוחרת להשתמש בשיטת ה -SWOT - Strengths,Weaknesses,Opportunities, Threats.

שיטהזו היא אחת המודלים הרווחים ביותר לתכנון וניהול אסטרטגי ולבחינת יכולת הארגון לייצר יתרון 
תחרותי בסביבה שבה הוא פועל (שוק/תעשייה). השיטה מנתחת את הסביבה הפנימית והחיצונית של הארגון,
 ועל בסיס הניתוחים מעריכה את סיכוייו של הארגון להצליח.
המודל נחלק לשני ממדי ניתוח:
* המימד החיצוני- מתבטא באמצעות ניתוח ההזדמנויות והאיומים החיצוניים של הארגון הכוללים:
כוחות סביבת המאקרו ופעילים בסביבת המיקרו .
* המימד הפנימי- מתבטא באמצעות ניתוח נקודות החוזק והחולשה הפנימיות של הארגון.
הייתי מבצעת את שיטה זו על כל אחד מהמוצרים ומנתחת אותו מבחינת העוצמה שלו, החולשות שלו,
ההזדמנויות הקיימות לו והאיומים הקיימים עליו.

3. מהם הסיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון המונים?
ישנם הרבה סיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון ההמונים, גם מצד המשקיעים וגם מצד היזמים.
מצד אחד, המשקיעים, יכולים להסתכן בכישלון הפרויקט או למשל בתרגילי עוקץ למיניהם.
היזמים, לעומת זאת, יש עליהם אחריות רבה במידה והפרויקט לא קם, על החברה לתת דין וחשבון 
למשקיעים רבים, תהליך קשה ומסורבל.
סיכון נוסף הוא האופן שבו היזם מקבל כסף בצורה  מאוד ישירה ומהירה ולכן , ניהול לקוי של הכספים 
בחברה עלול להוביל ל"בזבוזו" באופן פזיז ועלול לפגוע בחברה.
סיכונים נוספים יכולים להיות: חוסר יכולת לספק את הביקוש בתחילת הפרויקט, חוסר איזון בין המשקיעים 
כמו כן ישנה בעיה במתן מענה לצרכים ורצונם של משקיעים רבים. כל משקיע מעוניין להשקיע מסיבותיו 
האישיות והשונות, ולחברת סטארטאפ יש קושי גדול לתת מענה לכל הצרכים והרצונות של המשקיעים.
0 תגובות
פוסט 4
25/11/2018 16:28
נטלי יסעור
תאר בקצרה בעיה של המשכיות ידע (שימור ידע) על סמך מאמר שמצאתם באינטרנט ומהם הפתרונות המומלצים על פי המאמר.

קישור: http://www.csc.gov.il/Units/Reform/Documents/Knowledge%20preservation%20guide.pdf

המאמר שמצאתי הוא מדריך נציבות המדינה לשימור ידע פורשים. הבעיה שבה המאמר דן היא בעיית אובדן ידע שצפויה להתרחש עם גל הפרישה של דור הבייבי בום בעשור הקרוב, שעשויה להוביל לאובדן ידע קריטי אשר נמצא אצל עובדים ותיקים. מטרת המדריך היא להציע כלים ליצירה תהליך מובנה ופשוט לתיעוד ידע הפורש והעברתו מידע סמוי לידע גלוי.

עפ"י המדריך, תהליך שימור הידע מורכב מ-5 חלקים עיקריים:
1. איתור המועמדים - איתור עובדים המיועדים פרישה או לעזיבה וביצוע הערכה למידת קריטיות הידע אצל העובדים שאותרו. תהליך זה מופקד בעיקר בידי המנהלים הישירים, משאבי אנוש ומשמר הידע (אם קיים בארגון). מטרת צעד זה היא לסנן את המועמדים הפורשים אשר להם ידע חשוב יותר.
2. הגדרת מסגרת פעילות שנתית - יצירת מדרג למידת הדחיפות בשימור הידע של העובדים, בחירת העובדים שעבורם יתבצע שימור הידע והקצאת תשומות לפעילות. תהליך זה מופקד באחריות ההנהלה יחד עם משמר הידע. מטרת צעד זה היא לגבש תכנית עבודה מסודרת לשימור ידע של פורשים בארגון.
3. התנעת התהליך עם העובד - היכרות והרתמות לתהליך, מיפוי הידע של העובד ובניית מסגרת לתיעוד. בתהליך זה מעורבים המנהל הישיר, משמר הידע והעובד עצמו. מטרת שלב זה היא לרתום את העובד הפורש לתהליך, תוך כדי הבנת חשיבותו.
4. ביצוע שימור הידע - איסוף ידע הפורש ותיעודו בתבנית ע"י משמר הידע מול העובד. מטרת שלב זה היא לאסוף את פרטי מידע ולתעדם בתבנית שהוגדרה מראש.
5. הטמעת והפצת הידע בארגון - בניית פריטי ידע בהתאם לסוג התכנית ולקהל היעד, הטמעת פרטי הידע אצל ממשיך הדרך וגורמים רלבנטיים נוספים - באחריות העובד, משמר הידע ומנהל ההדרכה. מטרת שלב זה היא הנגשת המידע והטמעתו בארגון.




0 תגובות
פוסט 3
18/11/2018 17:50
נטלי יסעור

1.כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס?
OCR היא טכנולוגיה המאפשרת לנו להמיר תמונה, טקסט מודפס וכתב יד שנסרקו למסמך במחשב. OCR עשוי לסייע בטיפול בדואר נכנס מודפס ע"י המרתו למסמך במחשב ושמירה במאגר מידע בצורה שתאפשר שליפה וחיפוש מהירים. החסכון יכול לבוא לידי ביטוי בזמן (הקלדה) וכסף.

2.מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה (Work Flows)?

ישנם שני יתרונות עיקריים לשילוב מסמכים דיגיטלים בזרימות עבודה:

2.1. איכות המידע- מידע על מסמך דיגיטלי נשמר בצורה טובה יותר, ונהרס פחות יותר. בנוסף, יש אפשרות להוסיף למסמך חתימה דיגיטלית לאבטחה.

2.2. אחזור המידע- קל יותר לאחסן מסמכים דיגיטליים מאשר אחסון של מסמכים פיזיים. השליפה קלה יותר, ואין צורך בחיפוש פיזי של המסמך. 


3. מה החשיבות של הגירת תכנים?

הגירת תכנים הוא תהליך לפיו מעבירים את כלל התכנים של ארגון מסוים למערכת מידע אחת. לריכוז נתונים יש השפעות רבות בין היתר העברת מידע בצורה יעילה ואפקטיבית בין הגורמים שונים בתוך הארגון, אבטחת מידע וכו'. קריטי לבצע הגירת תכנים כאשר הארגון זקוק לאבטחת מידע ברמה גבוהה, כאשר זרימת נתונים איטית פוגעת באופן משמעותי בתהליכים העסקיים של הארגון וכו'.

4.ארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית.

a. האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או את כל המייל?

לדעתי זה תלוי בארגון, לפעמים המידע הנחוץ הנו בתוכן המייל ולפעמים בצרופות(תמונות, מסמכים). לדעתי לא צריך לשמור דברים מיותרים מכיוון שזה מעמיס על המאגר של הארגון.

b. מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת?

האחראיות בארגון הינה על האחראים על ניהול הידע בארגון והאחראים על מערכת המידע. הצוות הספציפי האחראי לכך תלוי בגודל הארגון ובנחיצות הארגון לשמירה על המידע.

0 תגובות
פוסט 2- בעיית התחקירים בצה"ל
13/11/2018 18:27
נטלי יסעור
בצה"ל קיימת תרבות ארוכת שנים בביצוע תחקירים, אלו נעשים בתדירות גבוהה ומגוון נושאים כגון: תחקירים בטחונים, מבצעיים, ערכיים וכד'.
מתוך דו"ח מבקר המדינה עולה כי קיימים ליקויים באופן עריכת התחקירים והפקת הלקחים בצה"ל. 
ניתן לראות כי מקרים רבים שקרו בעבר ובוצעו עבורם תחקירים חוזרים ונשנים, כתוצאה מתהליך הפקת לקחים שגוי.
לדעתי קיימות לכך מספר סיבות:

1. הטמעה- לפי המאמר "לא לומדים לקח" שנכתב על ידי סא"ל ד"ר רובי סנדמן הליקוי המרכזי הוא יכולת ההטעמה שהינה לוקה בחסר. תהליך הפקת הלקחים אינו מיושם באופן שוטף וכתוצאה מכך צה"ל נתקל בבעיות חוזרות ונשנות כל פעם מחדש.
2. חשיפה ארגונית- אחת הבעיות העיקריות היא חוסר לקיחת אחריות על כשלים ובעיות במערכת, במקום להתמקד בזיהוי הבעיות ויישום פתרונן גורמים בכירים אינם מודים בכשל ומעדיפים להסתירו.
3. חוסר עקביות בתחקירים- עקב תחלופה גבוהה של תפקידים ותקופת כהונה קצרה, המתחקרים מתחלפים ואינם מספיקים לסיים את תהליך הפקדת הלקחים מהתחקירים. בנוסף, בדרך כלל המתחקרים הינם קצינים זוטרים חסרי מיומנות וקיים חוסר בקצינים ותיקים בעלי ניסיון בתחום.
4.הקשר בין הסביבה לארגון- צה"ל ידוע במודל התלותיות המבנית שגורם לחוסר יציבות בין הסביבה החיצונית לבין יכולתו של הארגון לזהות את השינויים ללמוד אותם, וליישם.

       שאלה עקרונית – כיצדלנהוג במפעילי מתקן שפעלו בניגוד לנהלים וכתוצאה מכך נגרם נזק.

"במפעל כימי הוזרם חומר גלם יקר לתוך הריאקטור עד שהתגלה במקרה שהריאקטורעלה על גדותיו והחומר נשפך החוצה. בתחקיר התברר שגלאי מפלס הנוזלים בריאקטור היהמנותק ולכן לא התקבלה התראה על מפלס נוזלים גבוה והמשיכו להזרים חומר עד שהוא נשפך.המפעילים הסבירו שבלילה הקודם היו הרבה התראות שווא ולכן ניתקו את הגלאי כדי שאפשריהיה להמשיך לייצר ללא הפרעה."

 

במקרה זה, המפעילים פעלובניגוד לנהלים ועל דעת עצמם וללא אישור או דיווח החליטו לנתק את הגלאי. בנוסף, הםאינם החזירו את הגלאי למקומו וכתוצאה מכך אירעה תקלה אשר עלולה לעלות ביוקר לחברה ואףיכלה להוות סכנה. לכן, יש להעניש מפעילים אלו ואף לפטר אותם, שכן הם אינם נוהגים כאנשיםמקצועיים ורציניים ויכלו לגרום נזק חמור. כמוכן, יש להציג את האירוע בפני שארהעובדים ולתדרך אותם על מנת שמקרה כזה לא יחזור על עצמו.


0 תגובות
פוסט מספר 1
05/11/2018 18:19
נטלי יסעור
1. למי שייך המידע בלינקדאין של עובד בחברה, לעובד אישית או לחברה. נא לנמק עלסמך הטיעונים המוצגים להלן:

במקרה הנתון לדעתי המידע בלינקדין שייך לסיגל, עובדת החברה לשעבר מכמה סיבות עיקריות:
  • החברה טוענת שמדובר בגניבה מכיוון שהמידע שהחברה אגרה במהלך השנים יכול להגיע למקור אחר או חברה מתחרה, הטיעון אמנם נשמע מוצדק אך לדעתי הוא לא מדויק מכיוון שבנוסף ללקוחות הפוטנציאלים של החברה קיימים לסיגל אנשי קשר פרטיים ואין ביכולתה לעשות את ההפרדה מכיוון שהגיוס היה דרך פרופיל הלינקדין הפרטי שלה. 
  • החברה טוענת כי הקשרים בוצעו על חשבון זמן העבודה, אך היא שוכחת לציין שמתוקף תפקידה של סיגל הוא לגייס מועמדים דרך הרשתות החברתיות, דבר שידוע ומוכר היום בפלטפורמות השונות וכיוצא מזה כל עובד זכאי לקבל תשלום על שעות עבודה גם אם העבודה נעשתה דרך רשתות חברתיות. בנוסף, זמן=כסף לכן כל זמן שסיגל השקיעה לצורכי החברה, החברה מחויבת בתשלום.
  • אמנם הארגון שילם על העשרות הלינקדין אך טענה זו אינה מחזקת את בקשת המעסיקים להשתמש בפרופיל הפרטי של סיגל, כיוון שהחברה החליטה להעשיר את סיגל בקורס שיכול לתרום לה בביצוע העבודה בחברה וסיגל אינה מחוייבת להשאיר את הידע שצרכה במהלך הקורס.
    לדוגמא אם צה"ל שולח חייל קבע לקורס מקצועי כדי שהחייל יוכל להתמקצע בזמן הצבא, כאשר החייל מסיים את תקופת הקבע הוא יכול לעבוד במקצוע שרכש במהלך הצבא, והוא אינו חייב לשמור אמונים לצבא בעת שחרורו.
  • החברה טוענת שהמועמדים חברו לסיגל בגלל העבודה בתחום הגיוס באותה חברה, סביר להניח שלסיגל היו בקשות רבות מהרגיל ליצירת קשרים בלינקדין אם מסיבות מקצועיות, אך אין כל אפשרות לחברה להוכיח שאכן רוב חבריה של סיגל התחברו אליה עקב תפקידה כמגייסת. לכן טענה זו מופרכת ואינה מחזקת את הבקשה של הארגון.
הטיעונים שהעלו העוזבים רק מחזקים את הטענה כי בעידן הרשתות החברתיות ניתן למצוא אנשים שמחפשים קשרים בין אם מקצועיים ובין אם לא, ואין ביכולת החברה לגרום לעובד לוותר על פרטיותו ולמסור את המידע האישי שלו. בנוסף, הלינקדאין לא נסגר אחרי שעות העבודה אלא תמיד פעיל במיוחד היום בעידן הסמארטפונים, העובד לא מקבל שכר על זמן זה, וכמובן חלק מהקשרים בלינקדאין בוצעו על ידי משתמשים אחרים ולא על ידי העובד.

2. אילו כלים מבין הכלים שהוצגו במפגש אתם חושבים שכדאי לכם לאמץ ולהשתמש
בהם. לאיזה צורך ומה היתרון ?


מתוך שלל הכלים שהוצגו בשיעור, כבר בזמן השיעור הורדתי את הכלי של googleKeep. הכלי יכול לתרום לי לסדר את הזמן בצורה הטובה ביותר, לא לשכוח דברים חשובים וכמובן ישמור על ארגון וסדר של מטלות שאני צריכה לבצע.
 בנוסף, לינקדין יכול לתרום לי ליצור קשרים עסקיים לחיפוש משרות פנויות בתחומים שונים.

0 תגובות